איך להריץ משחק היכרות למשחקי תפקידים

Into session

משחקי תפקידים זה נושא שעולה הרבה בשיחות איתי, כנראה שבגלל זה יוצא לי להריץ הרבה משחקי היכרות עם תחום משחקי התפקידים. אני חשוב שמה שמייחד את משחקי ההיכרות שאני מריץ זה שהם לרוב פונים לקהל שכלל לא שמע על משחק תפקידים, קל וחומר התנסה בהם והמידע היחיד של השחקנים על הנושא הוא ערבוביה של סטריאוטיפים מהטלויזיה, לארפים וערבוביה של משחקי לוח וקופסה. שאלות נפוצות לפני משחקי ההיכרות הללו עלולות לכלול "האם צריך להתלבש באופן מיוחד" או "לא ממש משתמשים בכלי נשק, נכון?". היות ויוצא לי להריץ כל כך הרבה משחקי היכרות החלטתי לרשום חלק מהתובנות שלי בנושא בצורה מוסדרת כדי שכל מי שגם רוצה להריץ משחק היכרות לאנשים שלא מכירים את התחביב יוכל להימנע מחלק מהטעויות שאני כבר עשיתי.

הנקודה הראשונה שאני בדרך כלל מתייחס אליה היא ליצור אווירה טובה ונוחה עוד לפני תחילת המשחק עצמו. קחו בחשבון שזוהי פעילות חברתית ושחלק מהאנשים לא מכירים אחד את השני. הקדישו קצת זמן לשבת ולשתות או לנשנש משהו, לתת לאנשים הזדמנות להכיר אחד את השני ובכלליות לתת לאנשים להרגיש בנוח. הרגשה נוחה לרוב כוללת מידה של פרטיות, זכרו שלשחקנים חדשים זו תהיה הפעם הראשונה שהם משחקים דמות והחוויה יכולה להיות קצת מביכה אם יש אנשים שלא משחקים שמסתכלים עליכם.

תחילת המשחק מבחינתי הוא הזמן ליצור אווירה בטוחה. אני עושה את זה בכמה דרכים:

"אין דבר כזה טעות" – משחקי תפקידים זה כמו כל משחק לא תחרותי, אם כולם מסביב לשולחן נהנים אז אתם עושים את כמו שצריך' זה לא רק משהו שחשוב להסביר לשחקנים, זה בהחלט גישה שיהיה טוב אם המנחה יאמץ. פעם הייתה לי בדיחה קבועה בתחילת משחקי היכרות, הייתי אומר "משחקי תפקידים זה כמו סקס, אם כולם נהנים אז אתם עושים את זה כמו שצריך" אבל הפסקתי עם זה כי לדבר על סקס זה לא הדרך הכי יעילה לגרום לאנשים להרגיש בנוח. מה שכן, המשכתי להסביר את העיקרון שהדרך היחידה לעשות "טעות" זה אם מה שאתה עושה גורם לאנשים מסביב לשולחן (כולל אתם) לא להנות. המטרה של הפתיח הזה היא לנטרל חלק מהפחד שיש להרבה אנשים במפגש הראשון. חשוב לזכור שבסופו של דבר יש פה אנשים שעושים פעילות בפעם הראשונה מול (סוג של) קהל, החשש של "מה אם אני אהיה גרוע" תמיד קיים ושווה לנטרל אותו אם אפשר.

קביעת תחומי עניין  + גבולות גזרה – בימינו אני תמיד מתחיל משחקי היכרות בסבב שבו אני מבקש מכל אחד מהשחקנים לומר משהו אחד שהוא ממש נהנה ממנו בסרטים או ספרים. בעיני חשוב לתת כמה דוגמאות כדי שאנשים יבינו מה בדיוק אתם מבקשים, למשל: מרדפים, אקשן, סופר גיבורים, מסע בזמן וכו'…. ואז אני מבקש מכל אחד מהשחקנים לומר נושא אחד שהוא היה מעדיף שלא יופיע במשחק שלנו היום, בין אם בגלל שהנושא מפריע לו ובין אם בגלל שהנושא משעמם אותו. גם פה חשוב מאוד לתת דוגמאות כי אנשים לאו דווקא חושבים שייתכן שיהיו תכנים של אלימות או מין או כל דבר אחר. אני פשוט אומר "אם יש נושאים שהייתם מעדיפים שלא יופיעו במשחק כמו אלימות, תוכן מיני או מרדפי מכוניות, פשוט תגידו עכשיו". אפשר לשאול את השאלות הללו בשני סבבים או בסבב אחד. אני מקפיד לרשום רשימה של הדברים להכניס למשחק והדברים שלא להכניס למשחק ודואג שהיא תהיה מול העיניים שלי כל המשחק.  

ביסוס האחריות של המנחה – אני מאמין גדול בכך שהאחריות על ההנאה של הקבוצה צריכה להתחלק בין המנחה והשחקנים אבל זו לא הסיטואציה במשחק היכרות. במשחק היכרות אני לוקח את כל האחריות על עצמי כי השחקנים לאו דווקא יודעים מה הכלים שעומדים לרשותם. הדרך שבה אני עושה את זה היא להבהיר לשחקנים שאם הם לא מבינים משהו הם יכולים תמיד לשאול אותי, שאם  חלק מהתוכן מפריע להם הם יכולים מיד לומר למנחה "זה לא נוח לי" ואני אתאים את הדברים כדי שיהיה יותר נוח לכולם. באופן כללי הייתי ממליץ להתרחק מ-"תכנים קשים" במשחק היכרות. לא שיש בעיה עם תכנים קשים אבל לשחקן מנוסה יש יותר כלים ויכולות להתמודד איתם, ובמשחקי כנס יש לשחקן יותר ידע לגבי המשחק שהוא נכנס אליו. במשחק היכרות, השחקן החדש עוד לא בטוח למה לצפות.

בכנסים בחו"ל יש מגוון של שיטות להתמודדות עם תכנים שלא נוחים לשחקנים, למשל שימוש מילת ביטחון, מילה שמטרתה לאותת כי מתעסקים שנושא שקשה לו, למשל כששחקן אומר "נושא אדום" אז המנחה משנה את התיאור או הנושא הבעייתי שעל הפרק. שיטה יותר סובטילית כוללת הנחת קלף עם X אדום גדול עליו במרכז השולחן וככשחקן שולח יד ונוגע בקלף הפעולה משמשת בסימן לנוכחים מסביב לשולחן שמדובר בנושא רגיש.

עבודת צוות – אני מעדיף לתת מההתחלה סיבה טובה לכל הדמויות לעבוד יחדיו למען מטרה משותפת. לדעתי שווה לבסס את זה בצורה ישירה וברורה כמו לומר לשחקנים "כל הדמויות שלכם מכירים זה את זה וסומכים אחד על השני". אלה אם זה הולך נגד אופי המשחק שאתם מעוניינים להריץ דוגמת משחקי קונספירציה או תעלומות רצח שכולם חושדים בכולם. 

Into session

מימין-רשימת ההעדפות של השחקנים, משמאל-מפת הקשרים בין הדמויות

  

כעת לתחילת המשחק עצמו, אני ממליץ תמיד לפתוח עם משחק חד פעמי ולא לתכנן מראש מספר מפגשים. למרות שאני משתדל לסיים משחקי היכרות עם סוף פתוח. תמיד אפשר להציע להמשיך את ההרפתקה למפגש נוסף בסוף משחק ההיכרות מבלי לגרום לאנשים להרגיש כאילו הם מפסיקים באמצע. 

ביסוס העולם – אני מתחיל לרוב בביסוס של העולם והז'אנר שאנחנו משחקים בו. אני משתדל לתאר את העולם בצורה כמה שיותר מפורטת, מה יש ומה אין בו. האם זה עולם של קסמים ומפלצות? האם יש בו טכנולוגיה? ואם כן באיזו רמה? באופן כללי אני משתדל שמשחקי היכרות יהיו מאוד ברורים בז'אנר שלהם. עד כדי כך שאני אומר משפט כמו "המשחק שלנו היום יהיה בסגנון הפרקים של תיקים באפילה" או "המשחק של היום יזכיר את סרטי שר הטבעות". זה נותן לאנשים מסגרת ברורה יותר והשראה ליצירת הדמויות שלהם.

יצירת דמויות – אני אוהב לתת לשחקנים ליצור את הדמויות שלהם בעצמם. אם יש שחקן יותר מנוסה סביב השולחן אני אבקש ממנו להתחיל לתאר את הדמות שלו כדי שייתן השראה לשאר השחקנים. חלק מהשחקנים המתחילים יתנו שצף של מידע וחלקם יהיו נבוכים. שאלות ממוקדות תמיד מסייעות "מה הדמות שלך לובשת?", "מה ההרגל הכי מציק שיש לדמות שלך?", ולפעמים שאלות כלליות זה דרך טובה לפתוח את היצירתיות של השחקן "מה הצבע החביב על הדמות שלך?", "מה האוכל החביב עליה?". תזכרו ששאלות זה אחד מהכלים הכי טובים שיש למנחה. הדברים שאני רושם פה הם בעיקר למשחק חד פעמי שכל מטרתו היא היכרות, אם אתם מתכננים מספר מפגשים או מערכה אז שווה להשקיע את הזמן ולדבר מראש עם השחקנים לגבי העדפות ובניית דמויות. 

האסכולה השנייה לתהליך הזה גורסת שעדיף להביא דמויות מוכנות מראש וככה להקל על השחקנים החדשים. במקום להמציא דמות מאפס הם פשוט משחקים דמות קיימת. אני חושב שזה נכון, אבל אני חסיד של הגישה שמשחק היכרות צריך להיות תפור ככה שהוא יהיה מוצלח עבור הקבוצה ובגלל זה אני מפתח את העולם והעלילה תוך כדי המשחק. אם אתם מאסכולת ההכנה מראש אז אני ממליץ להשאיר שאלות פתוחות בדפי הדמות שהשחקנים יוכלו להשלים במהלך בניית הדמות בכדי שירגישו שהדמויות הן גם שלהם.

קשרים בין הדמויות – יש שיטות שבהן תהליך יצירת הדמויות כולל את יצירת הקשרים בין הדמויות (למשל Savage Worlds, Vanor, FATE). אני ממליץ להוסיף יצירת קשר בין הדמויות בלי קשר לשיטה שאתם משחקים. זה שלב שעוזר לשחקנים חדשים "לשבור את הקרח" בין הדמויות. אני מיישם את זה באמצעות שאלות פשוטות שיוצרות קשרים מידיים בין הדמויות: "הדמות של אביב נתנה לדמות שלך משהו שהיית צריך, מה זה היה ולמה היית צריך את זה?", "יש קשר משפחתי בין הדמות של ערן והדמות של שלך, מה הקשר הזה?", "הדמות של עודד והדמות שלך נפגשו במקום מאוד צפוף, איפה זה היה?". 

שיטה – אני מאוד אוהב מכניקות ושיטות משחק אבל לכל שיטה יש עקומת לימוד מסוימת. לכן אני מעדיף להריץ משחקי היכרות ללא שיטות או עם שיטות מאוד פשוטות להבנה. אני אוהב להשתמש בגורל מואץ, בגלל שזו שיטה ממש פשוטה, מכיון שתהליך יצירת הדמות הוא פשוט מאוד, כי יש לה תרגום לעברית (שמתארח בפונדק) וכי גם מאוד להתקדם ממנו לשיטה יותר מורכבת בעתיד אם רוצים (עוד על שיטות גורל למיניהן פה ופרק על היכרות עם גורל כאן). אם אתם מכוונים לשיטה מסוימת אני ממליץ לבדוק האם יש לשיטה הזו גרסה התחלה מהירה (Quick start) או למצוא דרכים נוספות להנגשת השיטה. דרכים שאני השתמשתי בהן כללו יצירת דפי דמות מפושטים שכללו רק את היכולות הבסיסיות של הדמות או לתת לשחקנים חדשים לתאר מה הפעולה שהם רוצים לבצע ולהפיל את הנטל המכני של תרגום לשיטה על הכתפיים שלי. אם קבעתם כללים מסוימים שווה להזכיר אותם כשהם רלוונטיים, המון עקרונות נראים ברורים מאוד לשחקנים ותיקים ויכול להיות שהם יעברו מעל הראש לשחקנים חדשים.

קוביות – בלי קשר לשיטה בה אני משתמש, אני מקפיד להשתמש בקוביות. אני מרגיש ששימוש בקוביות זה חלק כל כך אייקוני של משחקי תפקידים שחווית משחק לא תהיה שלמה בלי כמה גלגולי קוביות. קוביות גם מאפשרות לי לתת יותר יכולות והכוונות לשחקנים ברגע שאני מרגיש שהם מוכנים לזה. זה די פשוט לומר לשחקן חדש "תוסיף 2 לתוצאה של הגלגול כל פעם שאתה משתמש באקדח" והוא מבין לבד שהדמות שלו מיומנת בשימוש בנשק. אם שתי דמויות פועלות למען מטרה משותפת אני נותן לשני השחקנים לגלגל ומאחד את התוצאות, זו דרך פשוטה לעודד שיתופי פעולה בין הדמויות. אם אתם רוצים לחשוב על באיזה קוביות, אז דנו בנושא בהרחבה בפרק בנושא קוביות של על כתפי גמדים.

איזון בין סוגים שונים של חווית משחק התפקידים – אנשים שונים נהנים מחלקים שונים של המשחק. חלק נהנים מקרבות או אקשן, חלק נהנים מפיענוח רמיזם וחידות וחלק פשוט נהנים לשחק את הדמויות שלהם. היות ואנחנו מדברים על משחק היכרות, השחקנים החדשים לא יודעים עדיין ממה הם נהנים. אני ממליץ לנסות להכניס כמה מהחוויות השונות של משחקי תפקידים בכדי שהם יוכלו לגלות ממה הם נהנים. 

חלק מהעצות פה נכונות במיוחד למשחקי היכרות וחלק מהן יכולות לתרום לתחילתו של כל משחק תפקידים. ההמלצה שלי: קחו מה שנראה לכם טוב, תנסו אותו ותראו אם זה עובד לכם. אני אשמח לשמוע מה עבד לכם ואיזה תובנות נוספות יש לכם כדי לעדכן את הפוסט הזה.

 

נעים מאוד, אורי ליפשיץ.

 

תודה רבה לערן אבירם על עצות ועריכה ולרותם ברוכין על ההערות. 

Related posts

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים