Bester's Bests – הסוף

bester's bests Level 10
Photo Credit To ציורים מאת אורי איילון

לא מזמן שיחקתי בסשן של מערכת Bester's Bests. על פניו עוד סשן רגיל כמו העשרות שהיו לפניו בארבעת השנים האחרונות. אבל המפגש הזה היה המפגש האחרון. אין דרך אמיתית וכנה לסכם מערכה שנמשכה ארבע שנים, הנפח של האירועים והרגשות גדול מדי. בסופו של דבר אין משהו יותר חשוב לומר מאשר שהצטרפתי למערכה הזו לפני ארבע שנים, בנובמבר 2013 ונהניתי מכל רגע מאז.

 

שחקנים

במקור היו מנחה ושלושה שחקנים כאשר אני הצטרפתי למשחק. אלו היו אורי אילון (מתהילת קומיקאזה), אורי הדר (השף שלנו) ומר מיאגי (שהיה היפני הראשון שאימן נער איטלקי באומנויות לחימה) תחת שרביטו של יותם "דיפיילר" אבני (מתהילת Prey for Nothing). אני, כמו שאמרתי, רק הצטרפתי, האמת בכלל הגעתי למערכה הזו בטעות. רק כי הזמינו אותי לנפס לכמה מפגשים ואז כבר לא יכולתי להפסיק. שחקן אחד הצטרף ועזב במהרה עקב בעיות לוגיסטיקה ואז לפני שנה ומשהו הצטרפה אלינו ניצן "moonchild" כהן, גם תחת האמתלה של "אני רק באה לשחק כמה סשנים" ומצאה את עצמה לא יכולה להפסיק.

אחד מהדברים שהכי חשוב לזכור לגבי מערכת משחק תפקידים זה שהיא פעילות חברתית. ואני יכול להגיד בקלות שעבר מעט מאוד זמן מהרגע שהשחקנים בקבוצה הפכו בשבילי מ-"חברים לקבוצה" לחברים נקודה. זה לא משהו שקרה מעצמו, מעט מאוד דברים קורים מבלי שמישהו ישקיע מאמץ, אבל כשמדובר במאמץ שמתחלק בין כולם אז הוא לא מורגש. הרבה מהחוויות שחלקנו במהלך המשחק הזה לא היו רק חוויות של משחקי תפקידים.

 

שיטה ומכניקה

המשחק התנהל בשיטת Pathfinder. שהיא ממשיכה להיות מהשיטות האהובות עלי מבין השיטות שאני מגדיר כבעלות מכניקה "כבדה". לאחרונה אני נוטה לאמץ שיטות יותר נראטיביות כגון FATE. השיטות שאני מכנה "בעלות מכניקה כבדה" מהוות סוג שונה של משחק מאשר האקט הפשוט של משחק בסיפור קבוצתי. אנחנו שיחקנו משחק מאוד כבד מכנית ומלבד הסיפור והדמויות אני מאוד נהניתי מהמאבק בחוקים בכדי למצוא את הטקטיקות היעילות ביותר לקבוצה.המשחק הזה היה משחק מאוד מכני. יותם הוא מהמנחים הבקיאים ביותר בשיטה שיצא לי להכיר והוא אדוק בשימוש הנכון שלו ב-Pathfinder ובהיכרות מעמיקה עם עולם המערכה של גולריון וההיסטוריה שלו, אולי זה עזר גם שהוא היה זה שתרגם חלק מספרי השיטה לעברית אבל, כמו שאני אוהב ומעריך, הוא לא נותן לקשיחות של החוקים להפריע לתיאורים מגניבים או להנאה מהמשחק.

 

עלילה

העלילה היא של הרפתקה מוכנה, או ליתר דיוק נתיב הרפתקה מוכן. "נתיבי הרפתקה" הם מסלולים של שש הרפתקאות שאפשר לשחק החל מהדרגה הראשונה ועד לדרגות הגבוהות. אנחנו שיחקנו את "עליית שרי הכשף" ("Rise of the Runelords"), בגדול ההרפתקה עוקבת אחרי סדרה של אירועים, החל מהתקפת גובלינים על עיירת הסחר הקטנה Sandpoint, חקירה של התרבות התסילונית שנעלמה מהעולם לפני אלפי שנים,התמודדות עם לאמיות מקוללות של תאוות בצע, דרך התקוממות של שבטי ענקים בהרי הקודאר ועד לקרב סופי בעיר האבודה ס'ין שאלאסט מול מול אדון הכשף קרזוג.

הרפתקה הזו יצאה כבר לפני זמן מה והיא זכתה במספר פרסים ועברה כמה עדכונים ושיפורים מאז ככה שהיא מוצר מאוד בוגר ומוצלח. אפשר לקרוא עוד על ההרפתקה ועל המתרחש בה באתר של חברת Paizo. מצידי אני יכול לומר שלכל אחד מששת החלקים של ההרפתקה יש תמות ואפיונים שונים וייחודיים, אני מאוד נהניתי מכל אחת מההרפתקאות למרות שכל אחת ואחת מהן הייתה שונה לחלוטין. ועם זאת החלק הטוב ביותר בכתיבת ההרפתקה הוא שהרבה דברים מתחברים יחדיו ככל שהזמן עובר ויש קו ברור והגיוני שמחבר אירועים.

 

משחק התפקידים

חלק קטן ממשחק התפקידים שלנו היה מוגבל עקב העובדה שמדובר בהרפתקה מוכנה אבל לי לא יצא להרגיש כמעט שזה הגביל אותנו. אני נותן קרדיט על כך למי שכתב את ההרפתקה ולאיך שיותם הריץ אותה. הדבר שרצינו לעשות כמעט תמיד היה הדבר הבא ברשימה. לצערי, לא יצא לנו לעשות הרבה משחק תפקידים מחוץ לגבולות הסשן, דברים כגון שאלות שבועיות או סיכומי סשנים. את הסוגיה השנייה ניסיתי לפתור על ידי הקלטות של המשחקים אבל חבל לי הראשונה לא באה יותר לידי ביטוי. אני מניח שזה תוצאה בלתי נמנעת בכך שלכולנו יש מעט מאוד זמן פנוי. הדמויות עצמן והאינטראקציות ביניהן היו כיף. רובנו היינו דמויות ברורות עם מטרות וחששות מאוד מבוססים. לשמחתי אף אחד בקבוצה לא שיחק דמות שגרמה לדינמיקה הקבוצתית לחרוק והכול זרם בצורה מצוינת.

 

התאמות לעולם המערכה

אחד מהדברים הכי טובים שיותם עשה במערכה הזו היה לקרקע את הדמויות בתוך העולם ולשזור אותם ואת סיפורי הרקע שלהם בתוך העלילה. האסקר לא היה סתם גמד, הוא היה גמד מעיר ספציפית שיצא להרפתקאות כדי להתרחק מחיי הנישואין הקשים שלו עם אישתו בילהה, שפגשנו במכרה גמדי במהלך ההרפתקה אחרי שיצאה לחפש אחריו (תארו את הפתעתנו כשגילינו שמדובר בפלדינית רצינית וקשוחה). אחותו של ולאמר נחטפה על ידי אחד מהנבלים של ההרפתקה. אביו של בסטר, סטאטון אברסקיל (מהאברסקילים של מגנימר) היה כוח מניע מאחורי הקלעים של כמה עסקאות ברקע של ההרפתקאות שלנו. המכשף שלנו הגיע מאיזור ההרים שלקראת סוף ההרפתקה נהיה יותר ויותר חשוב. הדמות של ניצן, אצילה מגנימרית הייתה גם בת של אציל שפגשנו במהלך ההרפתקה וגם ידידת ילדות של בסטר שגדלה במגנימר. התחושה הייתה שהדמויות שלנו באמת היו שייכות לעולם סביבן. בדרך כלל לכל דמות יש סיפור רקע אבל במקרה של המשחק הזה סיפורי הרקע הפכו מ"סיפורים" לפשוט "רקע", משולבים בעולם ובעלילה בצורה כל כך חלקה שבדיעבד מוזר לי לחשוב שיש קבוצות שמשחקות את ההרפתקה הזו מבלי להכיר את הדמויות שלנו.

 

דמויות

 

bester's bests Level 10

bester's bests Level 10

אחורה משמאל: ואלאמר, בן אנוש פלדין, קיבל מדליה על עמידה במקום לאורך זמן.

אחורה מימין: פין, חצי אורק, מכשף, מסתובב עירום למחצה בפסגות מושלגות.

קדימה משמאל: הסקאר וודקאטר, גמד, סייר\גנב, אומן הטלת גרזנים והתחמקות מרדיפות על ידי אישתו בילהה.

קדימה במרכז: דלורה סקארנטי, בת אנוש, כוהנת של דסנה שמשגיחה שלא נקרע את עצמנו לגזרים בטעות.

קדימה מימין: בסטר אברסקיל, מהאברסיקלים של מגנימר.

 

הדמות שלי

במשחק הזה שיחקתי את אחת מהדמויות שהכי נהניתי לשחק, בסטר אברסקיל מהאברסקילים של מגנימר. (חצי אלף פייטן) אציל צעיר ממשפחת סוחרים עשירה מאוד שעוזב את הבית בכדי להוכיח לכולם עד כמה הוא בוגר, אחראי ואמיץ. אחד מסימני ההיכר שלי שדמות היא מוצלחת זה שה-catchphrase שלו הוא לא משהו שאני חשבתי עליו אלה משהו שעלה שוב ושוב באופן אורגני תוך כדי משחק. במקרה הזה "מהאברסקילים של מגנימר" שהצטרף באופן אוטומטי לכל פעם שבסטר הציג את עצמו ממש איפיין את בסטר. הוא אדם (נו טוב, חצי אלף) מספיק בור בכדי להציג את עצמו בפני כל אויב מבלי לחשוב על התוצאות.  לא עבר הרבה זמן לפני שהקבוצה החלה לקרוא לעצמה Bester's Best, ושמם יצא לתהילה.Bester_Everskil_crop

אחת מהסיבות שהרגשתי כל כך בבית עם בסטר היה שיותם, בהיותו שה"ם כל כך מוצלח, טווה את המשפחה שלו לתוך עולם המשחק באופן שהרגיש מאוד אורגני. למרות שנלחמנו בתפלצות, טרולים, ענקים ודרקונים עדיין אחת מהדמויות המאיימות ביותר בעולם המערכה היתה אבא של בסטר וחוסר שביעות הרצון שלו מכל מה שבסטר וחבריו עשו.

בסטר היה תומך מוצלח בזמן לחימה אבל לא היה יעיל במיוחד בקרבות, הסיבה לכך היא שמראש בניתי אותו על מנת שיהיה יעיל בכמה שיותר מצבים מחוץ לקרב. כשמו כן הוא "Everskil" קרי "Every Skill". ניצלתי ככל האפשר את היכולות השונות של פייטן להיות Jack of all trade על מנת להגיע גם לתוצאות גבוהות מאוד במיומנויות העיקריות של בסטר (+39 לגילוגי דיפלומטיה) וגם במיומנויות האחרות (+19 לאקרובטיקה). זו פעם ראשונה שאני בונה דמות שמבוססת על מיומנויות וההתנסות קצת מעורבת. פת'פיינדר (כמו מו"ד שהיא מבוססת עליה) היא שיטה מוכוונת קרבות ודמות שלא בנויה להיות יעילה מאוד בקרב משאירה טעם של חוסר מיצוי, מצד שני בכל אינטראקציה אחרת היכולות השונות והידע הרב של בסטר בהחלט בה לידי ביטוי.

 

רגעי משחק בלתי נשכחים

במהלך ארבע שנים יש המון רגעים בלתי נשכחים, הרבה מהם כבר שכחתי כי ככה זה עם בני אדם. אבל כמה שתמיד יגרמו לחיוך על הפרצוף שלי

  • "פאפא גרזול רטוב", הרמז היחידי למפלצת שחיכתה לנו בסוף מבוך עמום, שניתן לנו בידי טרולים שכחניים. הביטוי הזה הפך להיות שיר ערס נפוץ לבנותיו של אחד מהשחקנים.
  • "בוגדני" – בתחילת דרכנו הצלחנו לאמץ מספר גובלינים שסייעו לקבוצה, ביניהם היה גובלין אחד שכולנו היינו בטוחים שישתלט על העולם ברגע שהוא יעלה כמה דרגות, קראנו לו בשם התיאורי "בוגדני".
  • Hold the Door – יום אחד מצאנו את עצמנו בתוך מרתף של נקרומנסר ובשלב מסוים נחיל של זומבים הסתער לעברנו. כולנו ברחנו מלבד הפלאדין שפשוט עמד בדלת ולא נתן לאף זומבים לעבור במשך סיבוב אחר סיבוב אחר סיבוב. עד לסוף ההרפתקה כשהיינו צריכים קיר איפשהו פשוט העמדנו את ואלמר שם.
  • אימה – אחד מתתי ההרפתקאות של נתיב ההרפתקה הזה הוא לא פחות מתרחיש אימה שמערב רציחות אכזריות. אני עדיין זוכר את סדרת המפגשים הזו כקשה במיוחד, אפילו הדמות שלי קצת איבדה את קור הרוח שלה.
  • מגדל השמירה של הענקים – באחד מהקרבות שלנו מול ענקים היינו צריכים לפתור בעייה של מגדל שמירה מלא בשומרים ענקים. שילוב לחשים של Shatter על אחת מהקורות פלוס לחש חפירה מהירה שהסיר את התמיכה של אחד העמודים הוביל לנפילה מרהיבה של מגדל השמירה.
  • הסיוטים – בשלב מסוים בסטר טרח להציג את עצמו בפני נאגה שחורה (יצור מיתי מפלצתי ומרושע). מאותו רגע הנאגה הייתה מקפידה מידי פעם לשלוח לו סיוטים במהלך שנת הלילה. היות ואנחנו לא ידענו מתי המנחה מתאר סיוט או מתי הוא מתאר מציאות אז היו כמה פעמים שבהם כמעט התפלצנו עד שגילינו שמשהו הוא אמיתי (או לא).

 

קייטנות!

בקמפיין הזה יצאנו לשלוש "קייטנות". כלומר טיולים של סוף שבוע שלם שהיו מיועדים למשחק תפקידים, אבל מין הסתם הכילו הרבה יותר: פיקניקים, טיולים, נופים, שיחות, בריכה, סאונה ועוד. כתבתי על שלושת הקייטנות הללו באופן פרטני בעבר אז אני לא ארחיב (לקריאה נוספת: Besters bests 2014, Besters Bests 2015, Besters bests 2016). אני רק אציין שוב עד כמה זה לא מובן מאליו שאפשר לעשות דבר כזה בתור מבוגר עם עבודה, משפחה ואינסוף מחויבויות אחרות.

אחד מהיתרונות של בשלן מנוסה בקבוצה הוא שחלק מהמפגשים כללו ארוחות גורמה. לא לחינם רוב התמונות שצילמתי במהלך המערכה היו של ארוחות השחיתות שלנו. מר הדר, אני מוריד את הכובע בפני נקודות המיומנות שהשקעת :-)

 

לסיכום

הלוואי שכל מי שאני חפץ ביקרו יזכה לשחק תחת מנחה כל כך מוצלח, עם שחקנים כל כך כיפיים, במערכה כתובה היטב כמו זו.  

20140626-165346.jpg

קישורים נוספים:

פוסטים – אסופה של פוסטים, הגיגים וסיפורים קצרים שקשורים לקמפיין בבלוג שלי.

אלבום התמונות של המערכה (פייסבוק) – השתדלתי להעלות תמונות מרוב המפגשים, המטרה הייתה יותר להזכיר לנו בעתיד את הכיף שהיה לנו ופחות לתעד את התפתחות האירועים. רוב התמונות הן של האוכל, הפרצופים שעשינו או של הלוח הטקטי באירועים חשובים.

 

Related posts

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים